2011

קריעת העורב|בית האמנים ע"ש אלחריזי, ת"א 

אוצרת: גלית סמל

Different Trains - He pointed right at me

 

העבודה הזו הינה הראשונה בסידרת העורבים.

באופן כללי הסידרה עוסקת בדימויים דו משמעיים של החיים האנושיים בעיקר בהקשר של חיים ומוות. המאמר של האוצרת גלית סמל, נכתב לאחר מספר שיחות איתי ומשקף די באמינות את הנושאים שאני מנסה להעביר.

 

מקור ההשראה לעבודה זו מבוסס על יצירת המופת של המלחין האמריקאי בן זמננו סטיב רייך בשם  "Different Train ". זו יצירה העוסקת בשואה דרך היבט אישי קטן של המלחין.

בילדותו , בשנות ה 40  עקב פרידת הוריו, בהיותו ילד קטן, הוא נסע בליווי אומנת ברכבות לרוחב ארצות הברית, בין ניו יורק ללוס אנגלס. לימים, כמלחין בוגר בשנות ה 80, העסיקו אותו המחשבות שאם הוא היה ילד באירופה באותם שנים הוא בוודאי היה נוסע ברכבות אחרות.

(הוא יהודי כמובן)

זאת יצירה מודרנית לחלוטין המקשרת בין צלילים (לא בהכרח מלודיים) לבין הקול האנושי. בין היתר, חיבור של נגינת כלי קשת וקולות אוטנטיים של ניצולי שואה. אחד הניצולים יליד הונגריה, מספר על מורה שלו האומר שעורבים שחורים פלשו למדינתם לפני הרבה שנים. לכאורה, פלישת גרמנים להונגריה. אולם מייד בהמשך, הניצול אומר על המורה: And he pointed right at me. כלומר, המורה התכוון לפלישת היהודים לארצו.

אמירה זו, בהקשר לעורבים ולשואה ולדו המשמעיות הנובעת מהמונולוג הקצר הזה, הובילה אותי לעבודה על עורב שחור ומאיים הניצב על רקע קטעי עיתונות העוסקים בשואה ומשפט אחד מתוך דבריו של הניצול.

לצורך העניין ניתן לקרוא מעט על סטיב רייך והיצירה הזו בגוגל ולצפות בביצוע היצירה ביוטיוב  Steve Reich, Different Trains Part 2 During the war

בתערוכה מוצגת עבודה אחת הקשורה לנושא וישנה עוד אחת נוספת שאינה מוצגת.

יתר העבודות , מבוססות בין היתר על הפואמה "העורב"  של אדגר אלן פו ושירו של יאיר הורביץ

"פתח לי שער".

 

אני מקווה שהצלחתי להעביר מעט מתחושותי.

  • facebook-square

Dobi Kadmon 2018 ©